dpa 29.08.2023
DSM משיקה מאגר מידע על רכוש יהודי שנגזל
צוות המחקר על מקורות המוזיאון הימי הגרמני (DSM) / מכון לייבניץ להיסטוריה ימית משיק את מאגר המידע הראשון המאפשר לחפש חפצים שהוחרמו מיהודים פליטים במהלך השלטון הנאצי. ההשקה הרשמית של מאגר המידע LostLift תתקיים ב-1 בספטמבר – היום שבו החלה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939.
אווה אוונס הייתה בת 14 כאשר הוריה הסירו את התמונות מהקירות בדירתם הגדולה בברלין, ארזו בזהירות את פמוטי הנרות ואחסנו את כל תכולת הבית בארגזים כדי לשלוח אותם לבריטניה. החיים תחת שלטון הנאצים הפכו מסוכנים יותר ויותר עבור המשפחה היהודית. כשהגיעה המשפחה לארץ שהפכה למולדת החדשה של האישה, כיום בת 99, היא חיכתה לשווא לרכוש המעבר. הוא היה אמור להגיע לבריטניה באונייה. אך מבין ארגזי המעבר הרבים, שכונו »ליפטוואנס«, הגיעו רק המזוודות. כל שאר הארגזים נמכרו במכירה פומבית, כפי שנודע לאוונס רק לפני כמה שבועות. יותר מחצי מאה לאחר מכן, הבריטית, שכתבה ספר על חייה כפליטה, מסייעת לאתר את עקבות חפצי המעבר שנעלמו.
»הגברת אוונס היא העדה הראשונה שהתייצבה בעקבות המחקר שלנו. בדרך כלל זה הצאצאים שעושים זאת«, אומרת ד״ר קתרין קלייבל. כחוקרת פרובינציה, היא עוסקת באיתור מקורם וגורלם של חפצי מעבר שהוחרמו ונמכרו במכירה פומבית. אווה אוונס זוכרת היטב איך פקיד המכס נכנס לדירה ובדק בקפדנות את הרשימות. »שלחתי לה את פרוטוקול המכירה הפומבית שמצאתי בארכיון, ואז היא עזרה לי לזהות כמה פריטים. זה היה מרגש מאוד, כי מצד אחד היא יכולה לעבד חלק מההיסטוריה המשפחתית שלה, ומצד שני מחקר הפרובינציה מקבל רמזים חשובים«, אומרת קלייבל.
מאז 2018, שני פרויקטי מחקר הממומנים על ידי המרכז הגרמני לאובדן נכסי תרבות ב-DSM בוחנים את תהליכי ההפקעה של רכושם של יהודים בנמלי ברמן והמבורג. ד״ר קתרין קליבל וסוזנה קיל בוחנות בקפדנות אלפי מסמכים מהארכיונים הממלכתיים בהמבורג וברמן. בשנים האחרונות הן הזינו מידע על רהיטים, כלי נגינה, ציורים וכדומה שנמכרו במכירה פומבית למאגר LostLift – הראשון והיחיד מסוגו עד כה. במאגר יש כבר 5,500 ערכים ברשימת האנשים. בנוסף, ישנם כ-3,200 מקרים קונקרטיים של שוד. כל רישום משחזר, בהתאם למצב המסירה, את מסלול הובלת תכולת הדירה של משפחה – מעזיבת הדירה עם מוביל ועד להחרמתה בעיר נמל ולבסוף למכירתה במכירה פומבית. התיקים של הליכי ההשבה שהגישו המשפחות בתקופה שלאחר המלחמה משלימים את התמונה. בנוסף, כעת ניתן לחפש מידע על כל אחד מהמעורבים – המשפחות הנפגעות עצמן, חברות ההובלה, בתי המשפט או רוכשי החפצים – בלחיצת כפתור אחת באינטרנט.
»באמצעות מאגר המידע אנו רוצים להפנות את תשומת הלב להיבט זה של שוד היהודים בתקופת הנאציזם, שעד כה לא נחקר דיו, ולעודד אנשים – בעיקר בברימן ובהמבורג – לספק לנו מידע נוסף. האם ייתכן שישנם חפצי ירושה שאינם מקורם במשפחה, אלא נרכשו במהלך המלחמה?«, שואל קלייבל. חוקרות המקור מודעות לתשתית הערמומית שהקימו הנאצים: כמעט כל האזרחים, חברות ההובלה הקטנות והסוחרים היו מעורבים במכירות הפומביות.
עבודתן של החוקרות היא יריית פתיחה שעשויה לעורר גל של פעילות. הצוות נמצא רק בתחילת הדרך, שכן מאגר המידע הגרמני-אנגלי גדל עם כל ערך חדש, כמעט מדי דקה. אך בהסתכלות על מהלך ההיסטוריה, העיבוד הזה מגיע באיחור של 75 שנה. »מה שאנחנו עושים היה צריך להיעשות הרבה קודם. אבל בשלב הקמתה של הרפובליקה הפדרלית שותקו כדי למנוע תשלומים אפשריים של פיצויים וכדי לא להמשיך ולהתעמת עם האשמה. אנו הולכים, אם תרצו, בעקבות משרדי הפיצויים של אותה תקופה, רק שאנו מרחיקים לכת במחקרינו: אנו מראים שגם האנשים שברחו לחו״ל היו קורבנות של גרמניה הנאצית«, אומר קייל.
מאגר המידע LostLift זמין בכתובת lostlift.dsm.museum
