DSM משיקה את מאגר המידע »lostlift« עבור רכוש יהודי שנגנב
29.08.2023
צוות המחקר על מקורן של יצירות אמנות במוזיאון הימי הגרמני (DSM) / מכון לייבניץ להיסטוריה ימית משיק את מאגר המידע הראשון המאפשר לחפש חפצים שנלקחו מיהודים פליטים במהלך השלטון הנאצי. ההשקה הרשמית של מאגר המידע LostLift תתקיים ב-1 בספטמבר – היום שבו פרצה מלחמת העולם השנייה ב-1939.
אווה אוונס הייתה בת 14 כאשר הוריה הסירו את התמונות מהקירות בדירתם הגדולה בברלין, ארזו בזהירות את פמוטי הנרות ואחסנו את כל תכולת הבית בארגזים כדי לשלוח אותם לבריטניה. החיים תחת השלטון הנאצי הפכו מסוכנים יותר ויותר עבור המשפחה היהודית. כשהגיעה המשפחה לארץ שהפכה למולדת החדשה של האישה, כיום בת 99, היא חיכתה לשווא לרכוש המעבר. הוא היה אמור להגיע לבריטניה באונייה. אך מבין ארגזי המעבר הרבים, שכונו »ליפטוואנס«, הגיעו רק המזוודות. כל שאר הארגזים נמכרו במכירה פומבית, כפי שנודע לאוונס רק לפני כמה שבועות. יותר מחצי מאה לאחר מכן, הבריטית, שכתבה ספר על חייה כפליטה, עוזרת לאתר את עקבות חפצי המעבר שנעלמו.
»גברת אוונס היא העדה הראשונה שהתייצבה בעקבות המחקר שלנו. בדרך כלל זה הצאצאים שעושים זאת«, אומרת ד״ר קתרין קלייבל. כחוקרת פרובינציה, היא עוסקת באיתור מקורם וגורלם של חפצי מעבר שהוחרמו ונמכרו במכירה פומבית. אווה אוונס זוכרת היטב איך פקיד המכס נכנס לדירה ובדק בקפדנות את הרשימות. »שלחתי לה את פרוטוקול המכירה הפומבית שמצאתי בארכיון, ואז היא עזרה לי לזהות כמה פריטים. זה היה מרגש מאוד, כי מצד אחד היא יכולה לעבד חלק מההיסטוריה המשפחתית שלה, ומצד שני מחקר הפרובינציה מקבל רמזים חשובים«, אומרת קלייבל.
מאז 2018, שני פרויקטי מחקר הממומנים על ידי המרכז הגרמני לאובדן נכסי תרבות ב-DSM בוחנים את תהליכי ההפקעה של רכושם של יהודים בנמלי ברמן והמבורג. ד״ר קתרין קלייבל וסוזנה קיל בוחנות בקפדנות אלפי מסמכים מהארכיונים הממלכתיים בהמבורג וברמן. בשנים האחרונות הן הזינו רמזים על רהיטים, כלי נגינה, ציורים וכדומה שנמכרו במכירה פומבית למאגר LostLift – הראשון והיחיד מסוגו עד כה. במרשם האנשים יש כבר 5,500 ערכים. אליהם מתווספים כ-3,200 מקרים קונקרטיים נוספים של שוד. כל רישום משחזר, בהתאם למצב המסירה, את מסלול הובלת תכולת הדירה של משפחה – מעזיבת הדירה עם מוביל ועד להחרמתה בעיר נמל ולבסוף למכירתה במכירה פומבית. התיקים של הליכי ההשבה שהגישו המשפחות בתקופה שלאחר המלחמה משלימים את התמונה. בנוסף, כעת ניתן לחפש באינטרנט בלחיצת כפתור מידע על כל אחד מהמעורבים – המשפחות הנפגעות עצמן, חברות ההובלה, בתי המשפט או רוכשי החפצים.
»אנו רוצים להשתמש במאגר המידע כדי להפנות את תשומת הלב להיבט זה של שוד היהודים בתקופת הנאציזם, שעד כה לא נחקר מספיק, ולעודד אנשים – במיוחד בברימן ובהמבורג – לספק לנו מידע נוסף. האם ייתכן שישנם חפצי ירושה שאינם מקורם במשפחה, אלא נרכשו במהלך המלחמה?«, שואל קלייבל. חוקרות המקור מודעות לתשתית הערמומית שהקימו הנאצים: כמעט כל האזרחים, חברות ההובלה הקטנות והסוחרים היו מעורבים במכירות הפומביות.
עבודתן של החוקרות היא יריית פתיחה שעשויה לעורר גל של פעילות. הצוות נמצא רק בתחילת הדרך, שכן מאגר המידע הגרמני-אנגלי גדל עם כל ערך חדש, כמעט מדי דקה. אולם, בהסתכלות על מהלך ההיסטוריה, העיבוד הזה מגיע באיחור של 75 שנה. »מה שאנחנו עושים היה צריך להיעשות הרבה יותר מוקדם. אבל בשלב הקמתה של הרפובליקה הפדרלית, שמרו על שתיקה כדי למנוע תשלומים אפשריים של פיצויים וכדי לא להמשיך ולהתעמת עם האשמה. אנו הולכים, אם תרצו, בעקבות משרדי הפיצויים של אותה תקופה, רק שאנו מרחיקים לכת במחקר שלנו: אנו מראים שגם האנשים שברחו לחו״ל היו קורבנות של גרמניה הנאצית«, אומר קיל .
מאגר המידע LostLift זמין בכתובת lostlift.dsm.museum
